האמנות של לדבר פחות ולהרגיש יותר - כך תנקו את חייכן ממילים מיותרות

לא כל חלל צריך למלא ולא כל שקט צריך להפר. כמו שאומרים: "יש דברים שהשתיקה יפה להם".

בדיוק כפי שאנחנו אוהבות למלא את הבית בחפצים, את הארון בבגדים ואת המקרר במטעמים, יש לנו צורך למלא את השתיקות המביכות במילים. לעיתים קרובות, חוסר הנוחות שלנו להתמודד עם הדממה גורם לנו להוציא מילים מהפה, בלי לחשוב על המשמעות שלהן.

"שומעת מה קרה עם ההיא" או "את לא מאמינה מה הוא עשה", את אומרת בתמימות לחברה. ויותר גרוע, במקרים שאת לבד, את פשוט יכולה לפתוח בשיח שלילי עם עצמך, עם משפטים כמו "אני אף פעם לא אהיה טובה מספיק" או "אני לא מאמינה איך עשיתי דבר כזה".

לא רק הבית שלנו יכול להיות מבולגן. גם המוח שלנו יכול לסבול מעומס של מחשבות, עלינו או על אחרים, והמחשבות האלה יכולות להפוך במהרה למילים מיותרות, שאין בהן שום תועלת או כוונה טובה.

היום מדברים על מינימליזם בהקשר של עומס בחפצים או בגדים. אבל יש סוג נוסף של עומס - עומס במילים. מילים שאנחנו אומרות כדי למלא שקט, להרגיע רגשות אשמה, להרשים אחרים, או פשוט כי התרגלנו לדבר יותר מדי.

מינימליזם מילולי הוא תרגול של מודעות לשפה שלנו, למילים שאנחנו מוציאות מהפה. הוא מזמין אותנו לעצור רגע לפני שאנחנו מדברות (או כותבות) ולשאול: האם זה באמת נחוץ? האם זה מוסיף ערך לשיחה או רק מרוקן אותי מבפנים? האם אני אומרת את זה רק בשביל לומר משהו?

אז לפני שתשאלי אם הפתרון הוא לשתוק תמיד או לשמור הכול בטן, התשובה היא ממש לא. העיקרון הוא פשוט לבחור את המילים שלנו בקפדנות ולדעת להתמודד עם הרגעים השקטים באהבה.

איך לתרגל מינימליזם מילולי ביום־יום?

מינימליזם מילולי הוא לא הזמנה לדבר פחות, אלא לדבר נכון. זו לא דיאטה של מילים, לא תענית דיבור ולא סדנת ויפאסנה. זוהי מודעות חדשה שמחזירה למילים שלנו משמעות. כך תתרגלי אותה ביומיום:

1. עצרי לפני שאת עונה - לפני כל תגובה, קחי נשימה. שאלי את עצמך האם באמת צריך לומר את זה עכשיו. ברוב הפעמים תגלי שלא.

2. דברי פחות, הקשיבי יותר - הקשבה אמיתית דורשת אומץ. אומץ לוותר על הצורך להגיב מיד. לא סתם יש לנו שתי אוזניים ופה אחד. נבראנו בשביל להקשיב יותר לדבר פחות.

3. בחרי במילים פשוטות - שפה פשוטה היא שפה כנה. נסי לומר את הדברים בישירות, באותנטיות, בלי לנסות לייפות יותר מדי. אין זה אומר לפגוע באחרים, אבל לפעמים הניסיון להתפלסף יתר על המידה רק פוגע בשיח אמיתי.

4. אל תנסי למלא כל רגע שקט - חלק גדול מהמילים שלנו מתבזבז על רגעים שקטים שיש לנו צורך למלא. כשיש שקט, אנחנו מתחילות לרכל על אחרים או לבקר את עצמנו. נסי לקבל את השתיקה בברכה, ופשוט תני לה להיות.

5. אל תנסי להצטדק - לא כל "לא" חייב להגיע עם הסבר ארוך. לפעמים אפשר לסרב בנימוס, בלי יותר מדי הסברים. פחות זה יותר, זוכרת?

6. פחות מילים סתמיות - נסי לא להשתמש במילים כמו "בעצם", "כאילו", "באמת", "יו", "וואו" וכל שאר המילים המיותרות. זה סתם מציק.

7. פחות צורך להוכיח - אם את בטוחה בעצמך ובדרך שלך, אין לך צורך ביותר מדי מילים, ובוודאי אין לך צורך לומר את המילה האחרונה.

8. אל תבקרי את עצמך - אל תאמרי לעצמך מילים מחלישות או פוגעניות. המילים שלך יכולות להפוך למציאות, אז שקלי טוב כל מילה שאת אומרת על עצמך.

   
   

תרגול יומי שיעזור לך להתחיל

כתבי במחברת מדי יום משפט אחד שאמרת, שלא היה צריך להיאמר. או להפך. כתבי משפט אחד שלא אמרת, וטוב שכך. אחרי שבוע של תרגול, תתחילי לשים לב איך השפה שלך מתחילה להשתנות מעצמה.