אנחנו חיות בעולם שגדוש בגירויים ותגמולים מהירים  - אנחנו גוללות בפיד, מתענגות על אוכל מנחם או אפילו קוראות הודעת וואטסאפ חדשה שהתקבלה ומקבלות תגמול מידי. כל אלה מעניקים לנו תחושה של הנאה, שחרור והתרגשות, אך לרוב משאירים אותנו מעורפלות, חסרות מנוחה, מותשות, ולעיתים גם מאוכזבות מעצמנו. במרכז התופעה הזו עומד חומר אחד קטן ועוצמתי - דופמין.  דופמין הוא מוליך עצבי שאחראי על תחושת הרצון, הסיפוק והמוטיבציה. הוא זה שגורם לנו להרגיש שממש "מתחשק" לנו, והוא גם זה שגורם לנו לרצות ולחזור ע

לא כל חלל צריך למלא ולא כל שקט צריך להפר. כמו שאומרים: "יש דברים שהשתיקה יפה להם". בדיוק כפי שאנחנו אוהבות למלא את הבית בחפצים, את הארון בבגדים ואת המקרר במטעמים, יש לנו צורך למלא את השתיקות המביכות במילים. לעיתים קרובות, חוסר הנוחות שלנו להתמודד עם הדממה גורם לנו להוציא מילים מהפה, בלי לחשוב על המשמעות שלהן. "שומעת מה קרה עם ההיא" או "את לא מאמינה מה הוא עשה", את אומרת בתמימות לחברה. ויותר גרוע, במקרים שאת לבד, את פשוט יכולה לפתוח בשיח שלילי עם עצמך, עם משפטים כמו "אני אף פע

ההנאות הפשוטות של החיים כמעט חמקו ממני. בשנות העשרים לחיי, כשאני ובעלי רק התחתנו, היינו די מרוששים. חיינו ממשכורת למשכורת, שקענו בחובות בשל אינספור הלוואות שלקחנו, וכל זה רק הכניס אותנו למצב של סטרס וחוסר אונים. במקום לנסות לשפר את המצב, מצאתי מזור בקניות. קניות של מוצרים שלא באמת הייתי צריכה, פשוט כי הם הסבו לי אושר רגעי, אבל רק העמיקו את הבור הכלכלי. חוקרת האושר ד"ר סוניה ליובומירסקי אמרה ש"אושר הוא בחירה". לדבריה, אנחנו יכולות לבחור לקנות עוד ועוד חפצים, או להשתמש במה שכבר